מתנסים בטרנסנדנטלי… והמימוש העצמי גובר

רק לעיתים נדירות מתרחשת עליה במימוש העצמי אחרי גיל ההתבגרות, אך עליה כזאת מופיעה באופן ספונטני בקרב העוסקים במדיטציה טרנסנדנטלית.

בפרק להיות עצמך – סקירה, הסברנו כיצד ההצלחה בחיים תלויה במידה רבה ביכולתו של אדם לממש את עצמו. ניתן למדוד יכולת זו באופן אובייקטיבי, כפי שניתן גם למדוד את השפעות המדיטציה הטרנסנדנטלית על יכולת זו.

ניתן למדוד את יכולתו של אדם להגשים את עצמו באמצעות הקריטריון הפסיכולוגי הנקרא “מימוש עצמי”. קריטריון זה פותח על ידי הפסיכולוג האמריקני אברהם מאסלו, אחרי שחקר קבוצה גדולה של אנשים מצליחים במיוחד, מבחינה מקצועית ואישית כאחד. הוא גילה שהנקודה המשותפת לכל האנשים המצליחים הייתה יכולתם להישאר הם עצמם, בלא קשר למצב בו מצאו את עצמם.

מאסלו העריך שרק כ-1% מהאוכלוסייה קיבלה ציון בשתי הקטגוריות הגבוהות ביותר בפירמידת הצרכים שלו. אנשים אלה באמת מימשו את עצמם. מחקרי המשך הראו שמימוש עצמי וההתפתחות של ה”אני” נטו לקפוא בסביבות ראשית גיל ההתבגרות. בדומה לאינטליגנציה, רמת המשכל שהגעת אליה בסביבות גיל 18 עד 20 תישאר רמת המשכל שלך במשך כל חייך.

מאסלו: “חוויות שיא” מטפחות את המימוש העצמי.

מחקרי מדיטציה טרנסנדנטלית מוכיחים שתפיסה זו של המימוש העצמי היא תפיסה מיושנת לחלוטין. בדיוק כפי שהאינטליגנציה מסוגלת להמשיך להתפתח אחרי גיל ההתבגרות כאשר אנו מפתחים את הפוטנציאל המוחי שלנו, כך גם ממשיך המימוש העצמי להתפתח כאשר אנו חוזרים באופן סדיר לאותה חוויה של התנסות בעצמי. המדיטציה הטרנסנדנטלית עושה את שני הדברים הללו גם יחד. מאסלו עצמו הסביר מנגנון זה. הוא אמר שההתנסות במה שהוא כינה “חוויות שיא” יכולה להוביל לפיתוח שיטתי של מימוש עצמי, בלא קשר לגיל. אנשים מסוימים עשויים לעיתים לחוות חוויות שיא אלה, אך אין דרך להגיע לחוויות אלה באופן שיטתי.

אלא שמאסלו טעה שכן מתברר שתיאורים אלה של “חוויות שיא” מקבילים בצורה ברורה לתיאורים של חוויית ההתנסות במצב הטרנסנדנטלי.

כך, הודות לעובדה שהמהרישי גילה מחדש את מה שאנו מכנים ‘מדיטציה אמיתית’, הופיעה למעשה שיטה ליצירת חוויות אלה באופן רצוני. לכן, אין זה מפתיע שיש למדיטציה טרנסנדנטלית השפעה ברורה על התפתחות המימוש העצמי.

השפעת המדיטציה הטרנסנדנטלית על מימוש עצמי: מחקר מדעי.

המדיטציה הטרנסנדנטלית יעילה פי 3 עד פי 4 מכל מדיטציה אחרת שאי פעם נחקרה

אם תנסו להשוות בין מדיטציה טרנסנדנטלית לבין שיטות אחרות של מדיטציה או הרפיה, תגלו במהירה שההבדלים כה גדולים שבאמת לא ניתן להשוות בין השיטות. המחקר המוצג כאן הוא מטא-אנליזה של כל המחקרים המדעיים שאי פעם בוצעו על ההשפעות של שיטות מדיטציה שונות על המימוש העצמי. (סה”כ 42 מחקרים שמתוכם היו 18 מחקרי מדיטציה טרנסנדנטלית). האפקט הממוצע של כל הטכניקות האחרות שאי פעם נחקרו מצביע על השפעה קטנה בלבד. האפקט הממוצע של מחקרי מדיטציה טרנסנדנטלית גדול פי 3 עד פי 4 (אפקט = .08 p=.0002).Ref.Journal of Social Behaviour and Personality, vol. 6, 1991, pp 189-247

מה הן ההשלכות המעשיות של מדדי השפעה תיאורטיים אלה? מחקר מעניין נוסף בחן את ההשפעות ארוכות הטווח על המימוש העצמי של אנשים המתרגלים מדיטציה טרנסנדנטלית. המחקר בדק קבוצות של סטודנטים באוניברסיטת מהרישי מהרישי למנהל (MUM – Maharishi University of Management) וב-3 אוניברסיטאות מובילות נוספות (כקבוצות בקרה) ובחן אותם לפני תחילת לימודיהם ו-10 שנים אחר כך.

באופן רגיל רק 1% מן האוכלוסייה מגיעים לציונים ברמה הגבוהה ביותר של המימוש העצמי, אך אותם סטודנטים שתרגלו מדיטציה טרנסנדנטלית לאורך שנים הגיעו לציון של 38%.

למרות העובדה שעל פי מחקריו של מסלו רק 1% מהאוכלוסיה מגיעים לשתי הקטגוריות הגבוהות ביותר במדד המימוש העצמי שפיתח, אחוז זה בקרב סטודנטים שהתחילו ללמוד ב-MUM עמד לכתחילה על 6%. ניתן להסביר זאת בכך שמרבית הסטודנטים המתחילים את לימודיהם באוניברסיטה זו, כבר תרגלו מדיטציה טרנסנדנטלית במשך זמן מה לפני שהגיעו לאוניברסיטה. עם זאת, במבחן שנערך 10 שנים מאוחר יותר, הגיע אחוז זה לכדי 38%. תוצאה זו כל כך יוצאת דופן שההסתברות שמדובר בתוצאה אקראית היא 1 ל-5 מליון (p=.0000002  מהו ערך p?). ב-3 אוניברסיטאות הבקרה לא נרשם כל שיפור, והציון אפילו ירד באחת האוניברסיטאות.Ref.Journal of Social Behavior and Personality 17: 93–121, 2005

פרטי מדד המימוש העצמי, והשפעת המדיטציה הטרנסנדנטלית על מדד זה.

בסעיף זה נדון ביתר פירוט במימוש עצמי (תוך הסתמכות על מדד האוריינטציה האישית של שוסטרום – שהוא מבחן המימוש העצמי הנפוץ ביותר) ובהשפעת הטכניקה של המדיטציה הטרנסנדנטלית על הנקודות השונות הכלולות במדד . מתוך הבנה טובה יותר של המימוש העצמי יהיה קל יותר להבין מדוע סיכויי ההצלחה של אנשים שמימשו את עצמם גבוהים יותר בכל תחומי החיים. מדד המימוש העצמי כולל 12 נקודות אותן ניתן לחלק ל-3 קבוצות עיקריות:

1. זהות עצמית איתנה (בטחון עצמי)

מוטיבציה פנימית – אם אדם ממוקד כלפי פנים, הכוח המניע של החלטותיו ופעולותיו יהיו אמונותיו העצמיות והמוטיבציה העצמית שלו. לעומת זאת, אנשים שהמיקוד שלהם הוא חיצוני, מונעים בדרך כלל על ידי נסיבות חיצוניות או אנשים בסביבתם. הדבר יכול להוביל לרגישות-יתר והתייחסות מופרזת לדעתם של אחרים.

מיומנות זמן – זוהי המידה שבה אדם חי בהווה, לא בעבר או בעתיד. לאנשים המממשים את עצמם יש רמה גבוהה של מיומנות זמן ולכן הם מסוגלים להתמקד בחווייתם בהווה, בלא שאירועי העבר או דמיונות ביחס לעתיד יעכבו אותם שלא לצורך. הם פחות נתונים לרגשות אשמה או חרטה ביחס לעבר ועתידם קשור בעיקר למטרותיהם בהווה.

קבלה עצמית – מידת הקבלה העצמית למרות פגמים

אקזיסטנציאליות – המידה שבה אדם מסוגל להגיב לכל מצב בלא להיאחז בנוקשות בפרינציפים, גמישות

כל המימדים הללו מצביעים על כך שיש לאדם מסגרת ייחוס פנימית יציבה, הממוקדת ב”כאן ועכשיו”, והוא מסוגל להגיב היטב לנסיבות פנימיות וחיצוניות כאחד.

2.     בגרות רגשית

תגובתיות לרגשות – המידה שבה אדם מסוגל לחיות בהרמוניה עם רגשותיו וצרכיו

ספונטניות – המידה שבה אדם מסוגל לפעול בצורה ספונטנית ולהיות נאמן לעצמו

היכולת ליצור קשר קרוב – המידה שבה אדם מסוגל לפתוח יחסים קרובים עם אחרים, בלא עכבות שמקורן בציפיות והתחייבויות

קבלה של תוקפנות – המידה שבה יחיד מסוגל לקבל את תוקפנותו כטבעית.

כל המימדים הללו מצביעים על אדם בעל פתיחות כלפי רגשותיו שלו, המסוגל ליצור יחסים חמים עם אחרים. התבטאויותיו הרגשיות של אדם זה נובעות מתוך נקודת התייחסות פנימית יציבה.

3.     השקפה אינטגרטיבית על העצמי והעולם.

ערכים של מימוש עצמי – הערכה כלפי ערכי היסוד האופייניים לאנשים בעלי מימוש עצמי (אוטונומיה ועצמאות, הגשמה עצמית)

הערכה עצמית – המידה שבה אדם מעריך את עצמו ואת כישוריו העצמיים

תפיסה בונה של טבע האדם – המידה שבה יש לאדם השקפה חיובית ביחס לטבעם של אנשים אחרים, והמידה שבה אדם מסוגל לראות את טבע האדם כטוב.

סינרגיה – מודדת באיזה מידה מסוגל האדם לבצע אינטגרציה בין סתירות.

אלה הן כולן אינדיקציות לאדם שיש לו עמדה חיובית כלפי עצמו וכלפי העולם הסובב אותו, והוא דוגל בערכים גבוהים יותר כמו טיפוח הטוב שבקרבו ובקרב האחר. זהו אדם ממומש ביחסיו עם עצמו ועם העולם.

הגרף שלהלן מראה כיצד משפיעה הטכניקה של המדיטציה הטרנסנדנטלית על כל הגורמים הללו בנפרד. הציונים ניתנים במאונים. ציוני מאונים מצביעים על שיעור האוכלוסייה שערכיה נמוכים מאלו של אנשים העוסקים במדיטציה טרנסנדנטלית. כך, אם מישהו נמצא במאון ה-70, זוהי עדות לכך ש-70% מהאוכלוסייה קיבלו ציונים נמוכים יותר, ו-30% קיבלו ציונים גבוהים יותר.

ציונים אלה הם ציונים ממוצעים שנלקחו מ-18 מחקרי מדיטציה טרנסנדנטלית שונים שנערכו בקרב 563 נבדקים. משך המחקר הממוצע היה 3 עד 6 חודשים והגידול הממוצע במימוש העצמי היא 20 מאונים, בין המאון ה-53 למאון ה-73 (לחצו על הגרף כדי להגדילו). מדובר בתוצאה יוצאת מן הכלל, בהתחשב בכך שברוב המקרים אין המימוש העצמי ממשיך להתפתח אחרי גיל ההתבגרות המוקדם. (גילם של כמעט כל הנבדקים היה מעל 18). מטא-אנליזה של 18 מחקרים אלה גם הראתה שככל שתורגלה הטכניקה של המדיטציה הטרנסנדנטלית זמן רב יותר, כך גדלה ההשפעה. אם ההשפעה היתה נובעת מציפייה מוקדמת (פלסבו), דעה קדומה של החוקר, או גורמי מוטיבציה אחרים, היו ההשפעות דועכות עם הזמן. ערך ה-p של השיפור הכללי על פני כל 18 המחקרים עמד על p<.000001.Ref.Journal of Social Behaviour and Personality, vol. 6, 1991, pp 189-247

למחקרים נוספים על אודות מימוש עצמי והתפתחות אישית, ראה מחקר.